מסכים חיים: שני אנשים על קנבס אחד

מרחב עבודה תמיד היה מקום פרטי. יכולתם לפרסם ווידג’ט, לשתף צילום מסך, לשלוח למישהו כרטיס מהמרקטפלייס — אבל לא יכולתם לשבת לידו בתוכו. עכשיו כן: כל מסך ששייך לכם יכול להפוך לסשן חי, והאנשים שתזמינו עובדים עליו יחד אתכם, באותו זמן, על אותו קנבס.

להזמין, לא לפרסם

מלשונית של מסך: שיתוף פעולה חי…. בחרו אנשים מאנשי הקשר שלכם — המעקבים ההדדיים שכבר יש לכם — תנו לכל אחד תפקיד, וצאו לאוויר.

שום דבר לא הופך לציבורי. אין קישור שעובד לזרים, אין דרגת “כל מי שיש לו את הכתובת”, ואין מקום שבו זה מתגלה. רק האנשים שבחרתם יכולים לפתוח את המסך, וקישור ההזמנה שאתם מעתיקים לא שווה כלום לאף אחד אחר.

יש שני תפקידים, והם אומרים בדיוק את מה שהם אומרים:

• עורך — להזיז, לשנות גודל, להוסיף ולתת פרומפט לווידג’טים.
• צופה — לצפות ולהצביע. לא יכול לשנות כלום.

צופה שרוצה יותר יכול לבקש הרשאת עריכה; הבקשה מגיעה אליכם ואתם מאשרים או לא. אפשר לשנות לכל אחד את התפקיד, או להסיר אותו, בכל רגע — הוא מתנתק מיד והמסך נעלם ממרחב “משותף” שלו.

איך “חי” באמת נראה

כולם רואים את הסמן של האחרים, נע בזמן אמת עם השם לצדו. לשונית המסך מקבלת ערימת אווטארים, וכל אווטאר נושא מצב ולא רק נקודה:

• עורך — בדיוק עשה משהו שמשנה את הקנבס
• צופה — המסך הזה מול העיניים שלו
• לא פעיל — מסתכל, אבל כבר זמן מה לא עשה כלום
• לא נוכח — בתוך הסשן, אבל מסתכל על משהו אחר

ההבחנה האחרונה חשובה יותר משהיא נשמעת. הסמנים מפסיקים לשדר ברגע שמסך לא נראה, אבל הנוכחות לא: מי שעבר למרחב עבודה אחר נשאר ברשימה, מעומעם, במקום להיעלם ולצוץ שוב.

הזזות, שינויי גודל, ווידג’טים חדשים ובנייה חדשה מגיעים לכולם. כשמשתף פעולה מתחיל בנייה, הווידג’ט אומר את זה — “אנה בונה את הווידג’ט הזה — תיכנסו כשהיא תסיים” — כי שני אנשים שנותנים פרומפט לאותו ווידג’ט בו-זמנית מוציאים קרדיטים שניהם, ורק תוצאה אחת יכולה לנצח. התור נתפס למשך הבנייה ומשוחרר אחריה, כך שהעבודה של אף אחד לא נדרסת בשקט.

היעדרות אחת מכוונת: ביטול פעולה כבוי כל עוד המסך שאתם עליו חי. לבטל הזזה שלכם אחרי שמישהו אחר הזיז את אותה קופסה לא מתאר מצב שאף אחד מכם היה בו. לסרב בכנות עדיף על כפתור שעושה בשקט את הדבר הלא נכון — וביטול פעולה ממשיך לעבוד רגיל במסכים האחרים שלכם בזמן שאחד מהם חי.

אורחים לא מביאים כלום חוץ מעצמם

להצטרף אף פעם לא דורש מנוי. לא תקופת ניסיון, לא מצב מצומצם, לא טיימר. משתף פעולה מוזמן פותח את המסך ועובד.

מסכים שהצטרפתם אליהם נוחתים במשותף, מרחב עבודה שמוצמד לסוף הפס עם לשונית לכל סשן. הוא מתנהג כמו כל מרחב אחר, רק שהוא לא שלכם: כשמסיימים יוצאים, ואם רוצים לשמור את מה שבניתם יחד, שמירת עותק במרחב שלי לוקחת את המסך אתכם הביתה.

פרומפטים הם החלק שעולה כסף אמיתי, ולכן הבעלים שולט בו במפורש. הפעילו “שאפשר למשתפי הפעולה להשתמש בקרדיטים שלי” וקבעו תקרה לסשן: האורחים יכולים לבנות, הפרומפטים שלהם נרשמים על היתרה שלכם, וכשתקציב הסשן נגמר הפרומפטים מושהים — אצלם, לא בחשבון שלכם. השאירו כבוי ומשתפי הפעולה עדיין יוכלו להזיז, לשנות גודל ולסדר מחדש; הם פשוט לא יוכלו לשלוח פרומפטים.

החיבורים שלכם נשארים שלכם

זה הגבול שסביבו נבנתה כל התכונה: מסך משותף משתף את המסך, אף פעם לא את פרטי הגישה שלכם.

ווידג’טים במסך חי רצים עם החיבורים של מי שצופה. ווידג’ט שנבנה על מפתח Binance שלכם לא שואל אותו: לאורח שלא חיבר את Binance הוא יראה נדרש חיבור, בדיוק כמו בכל מקום אחר. החיבורים והסודות שלכם אינם חלק ממה שסשן מקרין, וזו לא הגדרה.

אם בכל זאת אתם רוצים שאורח יראה את הנתונים, בשביל זה קיים פיד נתונים מפורסם: נקודת קצה לקריאה בלבד, עם קהל מוגדר, שאתם מפעילים ווידג’ט-ווידג’ט — החלטה אחרת, שהופרדה בכוונה.

סשנים שורדים את הלשונית

אין מכשיר מארח. סשן חי קיים בזכות עצמו על השרת, הוא לא ממסר שרץ בדפדפן שלכם: לסגור את המחשב הנייד לא מעיף אף אחד, ולשונית ברקע לא מאטה את הסשן של כולם. חזרו, פתחו את המסך מחדש, ואתם באותו סשן עם אותם אנשים.

לסיים זו פעולה אחת: סיום הסשן החי. כולם מתנתקים, והמסך וכל מה שעליו נשארים שלכם — אפשר להתחיל סשן חדש מתי שרוצים.

כמה זה עולה

להצטרף חינם לתמיד. לארח מדורג לפי הדבר שבאמת נצרך: מקומות.

• Supporter — עד 3 משתפי פעולה בו-זמנית, במסך חי אחד.
• Sponsor — עד 15 משתפי פעולה, ועד 5 מסכים שלכם חיים במקביל.

שיתוף פעולה חי כבוי כל עוד מצב פרטי דלוק, מאותה סיבה שסנכרון הענן כבוי: מצב פרטי פירושו ששום דבר לא יוצא מהמכשיר.

פתחו את Nexow, לחצו קליק ימני על לשונית של מסך, והזמינו מישהו לקנבס שלכם.